מחסור בסידן ומגנזיום בקנאביס: כיצד לאבחן מחסור בסידן ובמגנזיום

"מחסור בסידן ומגנזיום" הוא מונח נפוץ בקרב מגדלים, אך הוא אינו מתאר מחסור אחד בלבד. לסידן ולמגנזיום תפקידים שונים, והם גורמים לדפוסי תסמינים שונים. צמח עלול לסבול ממחסור באחד מהם או בשניהם, ולכן יש לזהות תחילה איזה מרכיב נפגע ומדוע, לפני שבוחרים בטיפול המתאים.

נזק דומה עלול להתפתח גם כאשר השקיה, רמת ה-pH או שורשים לא בריאים מגבילים את זמינות החומרים המזינים, את ספיגתם או את הובלתם, גם כאשר המזון מספק כמות מספקת.

הנקודת התחלה המועילה ביותר היא לזהות את הדפוס, לבחון את תנאי הגידול ולתקן את הגורם. הוספת דשן לפני כן עלולה להקשות על תיקון חוסר האיזון הקיים.

מהו מחסור בסידן ומגנזיום בקנאביס?

הביטוי "מחסור בסידן ומגנזיום" נותר שימושי בהקשר של כוונת החיפוש ובדיונים כלליים בקרב מגדלים, בין השאר משום שסידן ומגנזיום נמכרים לעתים קרובות בתוסף תזונה אחד. מבחינה טכנית, הביטוי יכול להתייחס למחסור בסידן, למחסור במגנזיום או למחסור משולב בסידן ובמגנזיום, כאשר כל אחד מהם מצריך אבחון ולא טיפול סטנדרטי.

סידן מסייע בייצוב דפנות התאים והקרומים, תורם להתפתחות השורשים ולהתרחבות רקמות הצמח. אספקה רציפה של סידן היא חשובה, שכן סידן שהצטבר כבר ברקמה בוגרת אינו מועבר בקלות למקומות אחרים.

המגנזיום מהווה את מרכז מולקולת הכלורופיל, התופסת את האור לצורך הפוטוסינתזה. כמו כן, הוא מפעיל אנזימים המעורבים במטבוליזם של הצמח. בניגוד לסידן, הוא יכול לעבור מרקמות קיימות לאזורים הנמצאים בצמיחה פעילה.

שניהם חייבים להיות נוכחים בצורות שניתן לנצלן. ספיגת החומרים המזינים תלויה גם בשורשים תקינים, בכמות מים מספקת ובתנאי גידול מתאימים. תוכנית דישון מקיפה עשויה לספק כמות מספקת, אף שהצמח עדיין סובל ממחסור מקומי.

כיצד מתבטא מחסור בסידן ומגנזיום?

הסימנים המוקדמים למחסור בסידן או במגנזיום עשויים להיות עדינים, אך דפוסי ההופעה שלהם שונים. צבע עלים לא אחיד, אזורים קטנים של רקמה פגועה או עלים המתפתחים באופן חריג עלולים להתעצם ככל שהמצב מתקדם.

הביטו מעבר לעלה הפגוע. האם הבעיה משפיעה על צמח אחד או על אזור השקיה שלם? האם התסמינים מרוכזים בקרבת מקור אור או פתח אוורור? האם הצמחים צומחים כרגיל, או שהם נבולים ומתייבשים במהירות חריגה?

תצפיות אלו מסייעות להבחין בין בעיה תזונתית לבין לחץ סביבתי, השקיה לא אחידה, מזיקים או מחלת שורשים. צלמו צמחים מייצגים בתאורה ניטרלית והשוו את אותם המקומות לאורך זמן.

מחסור בסידן, מחסור במגנזיום או שניהם עלולים להתפתח בשלב הצמיחה או בשלב הפריחה. בשלב הפריחה, יש להבחין בין נזק מתקדם להזדקנות הצפויה של העלווה התחתונה. התפתחות הניצנים אינה מבטלת את הצורך באף אחד מהיסודות הללו, אך עלים צהובים בשלב מאוחר של הפריחה אינם מהווים ראיה מספקת כדי להצדיק מתן תוספים.

מחסור בסידן לעומת מחסור במגנזיום

סידן: יש לשים לב להתרחבות הרקמה

מחסור בסידן בקנאביס מתבטא בדרך כלל בעלים הצעירים ובנקודות הצמיחה. התסמינים האפשריים כוללים התפתחות מעוותת של העלים, נמק מקומי וכתמים חומים. מחסור חמור בסידן עלול לפגוע בהתפתחות השורשים והיורה.

מכיוון שהסידן נע ברובו עם המים דרך השילימה, והפצתו מחדש דרך הפלומה מוגבלת, לאספקה יש חשיבות זהה לזו של ההובלה. הנחיות המבוססות על מחקר, שניתנו על ידי מומחים מאוניברסיטת מדינת צפון קרוליינה, מסבירות כי הגבלת ההזעה עלולה לצמצם את ההובלה לרקמות צעירות, גם כאשר רמת הפוריות מספקת.

גיל העלה מהווה רמז מועיל, אך אינו מהווה כלל אבחוני מוחלט. הזן, התנאים וחומרת הלחץ עשויים להשפיע על אופן התבטאות התסמינים.

מגנזיום: יש לעקוב אחר העלווה הקיימת

מחסור במגנזיום מופיע לרוב תחילה על העלים הוותיקים. רקמה צהובה בין העורקים, אשר נותרים ירוקים יותר, נקראת כלורוזיס בין-עורקי. כאשר הנזק מתקדם, האזורים הנפגעים עלולים להפוך לנמק.

הצמח יכול להעביר את המרכיב הנייד הזה כדי לתמוך ברקמות הצעירות יותר, תוך שהוא משאיר פחות ממנו בעלווה הבוגרת. המרכז להרחבת הידע של אוניברסיטת מינסוטה מתאר את הניידות הזו ואת דפוס התסמינים בקרב גידולים שונים.

מחסור בחנקן גורם לרוב להצהבה אחידה ורחבה של העלווה התחתונה. מחסור באשלגן מתבטא לעתים קרובות בהצהבה ובנזק לאורך שולי העלים, בעוד שמחסור בברזל עלול לגרום לכלורוזיס בין-ורידית בעלים צעירים. דפוסים אלה מסייעים לצמצם את האפשרויות, אך התסמינים חופפים זה לזה. ייתכן שיהיה צורך בבדיקות כדי להבחין בין מחסור במגנזיום למחסורים אחרים בקנאביס.

מה גורם למחסור בסידן ובמגנזיום בקנאביס?

מחסור ממשי באחד המרכיבים עלול לנבוע מתוכנית הזנה לא מלאה, מדילול לא נכון, ממרכיב דשן חסר או מהחלפת מקורות מים מבלי לבדוק את המתכון. יש לבדוק את רישומי ההכנה לפני שמניחים שהמוצר עצמו אינו מתאים.

ממים שעברו אוסמוזה הפוכה מוסרים רוב המינרלים המומסים. מים רכים מאוד עשויים להכיל גם כמות מועטה של סידן או מגנזיום. על הדשן לכסות כל מחסור שזוהה, אך אין צורך בתוסף נפרד כאשר תוכנית הדישון הבסיסית כבר מספקת את הצרכים.

מי ברז עשויים לספק כמויות משמעותיות של יסודות אלה. קשיות, אלקליניות ו-EC מתארים היבטים שונים של איכות המים; אף אחד מהם, כשלעצמו, אינו מספק ניתוח יסודות מלא. יש לבדוק את מקור המים במקום להניח שכל המים הקשים מועילים או שכל המים הרכים אינם מתאימים.

מתח שורשי מהווה גורם נוסף למחסור. מצע רווי מים, יובש יתר, שורשים פגומים והצטברות מלחים עלולים להגביל את הספיגה. גם אנטגוניזם בין חומרים מזינים משפיע: עודף אשלגן עלול להפריע לספיגת המגנזיום.

ערך ה-pH של תמיסת ההזנה, כאשר הוא חורג מהטווח הרצוי או משתנה באופן משמעותי, עלול להשפיע על זמינות החומרים המזינים ועל תפקוד השורשים. ערך ה-pH באזור השורשים עלול להשתנות גם כאשר המצע נשאר רטוב מדי או מתייבש במהירות רבה מדי, אפילו כאשר ערך ה-pH של התמיסה הנכנסת נמצא בטווח הרצוי. אידוי נמוך עלול להגביל את אספקת הסידן, בעוד שדרישת התייבשות מוגזמת עלולה להתיש את מאגר המים של הצמח. הגברת ריכוז התמיסה אינה פותרת אף אחת מהבעיות הללו.

כיצד משפיע קוקוס קוייר על זמינות הסידן והמגנזיום

סיבי קוקוס מכילים אתרי חילוף המחזיקים ומשחררים יונים בעלי מטען חיובי. משמעות הדבר היא שהרכב התמיסה סביב השורשים עשוי להיות שונה מזה של התערובת המקורית.

איכות חומרי הגלם ותהליך העיבוד הם גורמים חשובים. חומר שלא עבר הכנה נאותה עלול להכיל מלחים לא רצויים, וכן להיות בעל מאזן חילוף יונים המשפיע על זמינות הסידן והמגנזיום. השטיפה מסירה מלחים מסיסים; תנאי החומציות משנים את אתרי החילוף. לתהליכים אלה מטרות שונות.

ההנחיות של RHP בנושא מצעי גידול מסבירות כיצד חילוף קטיונים משנה את הרכב החומרים הזמינים בתמיסה. יש לוודא שהמצע נשטף ומרוכך, ולפעול על פי הוראות ההכנה של הספק במקום להוסיף באופן אוטומטי תוסף משולב של סידן ומגנזיום.

לאחר השתילה, יש לנהל במקביל את ההשקיה, הניקוז, רמת ה-pH והרכב הדשן. המונח "נעילה" (Lockout) הוא תיאור כללי לזמינות או לספיגה מוגבלת, ולא אבחנה. אם השורשים נמצאים במצב של לחץ או שיש הצטברות של מלחים, תוספת דשן עלולה להעלות את רמת ה-EC מבלי לפתור את המחסור הנראה לעין.

כיצד לתקן מחסור חשוד בסידן או במגנזיום

יש לעבור על המערכת בסדר עקבי כדי לזהות אם מדובר בהשפעה על הסידן, על המגנזיום או על שניהם. כך כל תיקון נשאר קשור לממצאים, והפרשנות של התגובה הופכת לקלה יותר.

• בדקו את הדפוס. השוו את הצמיחה החדשה לעלווה הבוגרת. בדקו את החלק התחתון של העלים כדי לאתר מזיקים, ושימו לב אם השינוי בצבע מופיע בין העורקים, לאורך הקצוות או מפוזר על פני העלה.
• בדקו את השינויים האחרונים. בדקו את מקור המים, מרכיבי הדשן, סדר הערבוב, הדילול, מועדי ההשקיה ותנאי הסביבה. ודאו שהתמיסות המרוכזות הוכנו כהלכה ושכל המרכיבים הנדרשים הגיעו לצמחים.
• מדדו את ה-pH וה-EC. כיילו את המכשירים והשוו את תוצאות ההשקיה הסופית לבדיקת מצע מתאימה. חברת Athena ממליצה על pH כניסה של 5.8–6.2 עבור קוקוס וצמר סלעים, ו-6.0–6.4 עבור מצעים על בסיס כבול במהלך שלבי הצמיחה והפריחה. השוו את ה-pH של מי הנגר ל-pH הכניסה ובדקו הבדלים גדולים או מתמשכים. בצמח בריא, ה-pH של מי הנגר עשוי להיות גבוה או נמוך בכ-0.4 יחידות מה-pH של התמיסה. הבדלים החורגים מטווח זה מצדיקים בדיקה של תנאי ההשקיה ותנאי אזור השורשים, כולל מצע שנשאר רטוב מדי או מתייבש בקצב מהיר מדי. קריאת ה-pH של מי הנגר עשויה לשקף את תנאי ההשקיה מהשבועות הקודמים, ולכן יש להתייחס ל-pH של מי הנגר כאל מגמה ורמז לאבחון, ולא כהוכחה למועד שבו נגרם הנזק.
• בדקו את מצב השורשים ואת אספקת המים. בדקו את הניקוז, את פיזור הלחות, את תפקוד המפזרים ואת הסימנים לנזק לשורשים. בדקו האם המצע נשאר רווי זמן רב מדי או מתייבש במהירות רבה יותר מהמתוכנן.
• יש לאמת את תוכנית ההזנה המלאה. יש לקחת בחשבון את תוצאות ניתוח המים ואת כל כמויות הדשנים שנוספו, ולאחר מכן לקבוע האם אכן קיים מחסור בסידן, במגנזיום או בשניהם. מדד ה-EC מציין את הריכוז הכולל של המלחים המומסים; הוא אינו יכול לאשר כי קיים ריכוז מספיק של אף אחד מהמרכיבים הללו.

המחלקה להרחבת השכלה של אוניברסיטת אוקלהומה סטייט מזהה את איכות המים, ריכוז המלח, רמת ה-pH ואיזון החומרים המזינים כרכיבים קשורים זה לזה בניהול הגידול ההידרופוני. יש להשתמש במדידות אלה במצטבר, במקום לשנות את המתכון על סמך תוצאה אחת בלבד.

אם הגורם נותר לא ברור או שהנזק נמשך, יש לפנות למעבדה לצורך ניתוח המים, המצע והרקמות. יש לפעול על פי הוראות הדגימה של המעבדה ולציין את שלב הגידול ואת ההיסטוריה של התסמינים. השוואה בין צמחים נגועים לצמחים בריאים עשויה להגביר את התועלת מהתוצאות.

יש לתקן תחילה את הגורם שזוהה. יש להחזיר את מרכיבי התזונה החסרים, לטפל בבעיות השקיה או בבעיות שורשים, או להתאים את רמת ה-pH כנדרש. אם האספקה מוגבלת, יש לבחור במקור סידן, במקור מגנזיום או בתוסף משולב של סידן ומגנזיום, בהתאם למחסור שזוהה, למקור המים, לדשן הבסיס, למצע הגידול ולאיזון החומרים המזינים.

אין זמן התאוששות אחיד. חומרת הנזק, בריאות השורשים, שלב הגידול של הצמח ויעילות התיקון – כל אלה משפיעים על התגובה. רקמה מתה לא תתאושש. יש לשים לב לצמיחה חדשה ובריאה ולצמצום הנזק הנוסף, במקום להגדיל שוב ושוב את כמות הדשן בשל הישארות כתמים ישנים.

שימוש ב-Cal Mag מבלי ליצור בעיות נוספות

תוסף משולב של סידן ומגנזיום מוצדק רק כאשר בתוכנית המלאה קיים מחסור בשני היסודות, או כאשר ההרכב המלא שלו מתאים למגבלה שזוהתה. אם קיים מחסור רק בסידן או רק במגנזיום, הוספת שניהם אינה מתאימה בהכרח. יש לבחור בפתרון המתקן את המחסור המאושר, תוך התחשבות במקור המים, בדשן הבסיס, במצע הגידול, ב-pH, בבריאות השורשים, בהשקיה ובמאזן התזונתי הכללי.

תוספת יתר עלולה להגביר את רמת המליחות, ליצור אנטגוניזם ולתרום לרעילות או למחסור משני. מוצרים מסוימים מספקים גם חנקן או יסודות אחרים. יש לבדוק את הרכב החומרים המובטח ולחשב את התרומה הכוללת לפני ביצוע התאמה.

מוצר משולב עשוי לספק את המרכיב החסר, אך הוא לא יתקן שורשים פגומים, רמת pH לא מתאימה או העברה מוגבלת. כמו כן, הוספת סידן לתוכנית הזנה מספקת ממילא אינה מבטיחה את העברתו לרקמה הפגועה.

מלח אפסום הוא מגנזיום סולפט: הוא מספק מגנזיום וגופרית, ולא סידן. הוא יכול לטפל במחסור מאובחן כאשר הוא משולב בתוכנית האכלה מחושבת. המחלקה להרחבת השכלה של אוניברסיטת מינסוטה מזהירה מפני שימוש שגרתי במקרים שבהם אין מחסור.

טבליות נוגדות חומצה המיועדות לבני אדם, כגון "טומס" (Tums), אינן תחליף מתאים לחומר גידול שנועד במיוחד לגינון. המרכיבים שלהן, קצב ההתמוססות שלהן והשפעתן על מצע הגידול הופכים את המינון המאולתר לבלתי אמין. יש להימנע משימוש במתכונים ביתיים ולפעול על פי הוראות השימוש המאושרות של הדשן.

מניעת מחסור בסידן ומגנזיום באמצעות תנאי גידול עקביים

המניעה מתחילה בתוכנית מקיפה המותאמת למקור המים ולסביבה. יש לבדוק את איכות מי המקור כאשר מתרחשים שינויים באספקה, לשמור על עקביות בהליכי הערבוב, ולבדוק באופן קבוע את ערכי ה-pH וה-EC של החומרים הנכנסים. יש לשמור על אחידות בניקוז ובהשקיה, כך שהצמחים יזכו לתנאים דומים. יש לעקוב אחר ערכי ה-pH של החומרים הנכנסים ושל הנגר, במקביל לשינויים בהשקיה, כדי שניתן יהיה לפרש הבדלים גדולים או מתמשכים בהקשר הנכון.

יש לבדוק את הגידול לאורך כל תקופת הצמיחה הוויגטטיבית והפריחה. זיהוי מוקדם של מחסור אפשרי בסידן או במגנזיום מעניק למגדל זמן לבדוק את העניין לפני שיתפתח נזק נרחב. יש לתעד את התסמינים, המדידות והתיקונים, כך שיהיה קל יותר לזהות דפוסים חוזרים.

צמח קנאביס בריא זקוק לתזונה מאוזנת, לרמת pH מתאימה, לשורשים בריאים ולתנאי סביבה יציבים. סידן ומגנזיום הם חלק ממערכת זו, אך תוספת שלהם מועילה רק כאשר האספקה היא הגורם המגביל.

תיקון מוצלח מתחיל בזיהוי האם מדובר במחסור בסידן, במגנזיום או בשניהם, ומדוע הזמינות, הספיגה או ההובלה מוגבלות. יש לבצע התאמה מדודה ולבדוק את התגובה. גישה זו תומכת בצמיחה בריאה ומסייעת למנוע את הישנותה של אותה בעיה.

‍