חסימת חומרים מזינים בקנאביס: מה זה ואיך לתקן את זה

חסימת חומרים מזינים בקנאביס היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר לכך שצמח בריא מפסיק פתאום לצמוח או מתחיל להראות תסמיני מחסור. עלים מצהיבים, צמיחה מעוכבת, קצות עלים שרופים והתפתחות פרחים לקויה מובילים לעתים קרובות את המגדלים להוסיף עוד חומרים מזינים, אך במקרים רבים החומרים המזינים כבר נמצאים באזור השורשים.

הבעיה היא שהצמח אינו מסוגל לגשת אליהם או לנצל אותם ביעילות.

תופעת "נעילת החומרים המזינים" נתפסת לעתים קרובות באופן שגוי, מכיוון שהתסמינים דומים מאוד לתסמיני מחסור בחומרים מזינים. מגדל עשוי להבחין בעלים מצהיבים, בכתמים נמקיים או בצמיחה לקויה, ולהניח שהצמח זקוק ליותר דשן. בפועל, ייתכן שהחומר המזין כבר קיים בכמויות מספיקות באזור השורשים.

הבחנה זו חשובה משום שהפעולות המתקנות הן שונות לחלוטין. מחסור מחייב תוספת של חומר מזין, בעוד שחסימת חומרים מזינים מחייבת השבת התנאים המאפשרים לצמח לספוג חומרים מזינים ביעילות.

במתקני גידול מסחריים, חסימת חומרים מזינים נגרמת לעיתים נדירות מהיעדר מוחלט של חומרים מזינים. לרוב, היא נובעת מתנאים באזור השורשים המגבילים את ספיגת החומרים המזינים, לרבות ערך EC גבוה במצע, התייבשות יתר של השורשים, זמינות חמצן נמוכה, אנטגוניזם בין חומרים מזינים, בעיות באיכות המים או תנאי pH לא יציבים.

הבנת ההבדל בין זמינות חומרים מזינים לספיגת חומרים מזינים היא המפתח לאבחון ולתיקון יעיל של תופעת "נעילת חומרים מזינים".

מהו "נעילת חומרים מזינים"?

"חסימת חומרים מזינים" מתרחשת כאשר חומרים מזינים נמצאים באזור השורשים, אך הצמח אינו מסוגל לספוג אותם או לנצל אותם ביעילות. בניגוד למחסור אמיתי, שבו חומר מזין מסוים חסר בתוכנית ההזנה, חסימה מתרחשת כאשר התנאים סביב השורשים מפריעים לספיגת החומרים המזינים.

הבחנה זו חשובה משום שהוספת דשן נוסף כמעט אף פעם אינה פותרת את בעיית חסימת החומרים המזינים. במקרים רבים, הדבר אף מחמיר את הבעיה על ידי הגברת הצטברות המלח סביב השורשים.

חסימת חומרים מזינים עלולה להשפיע הן על מקרו-נוטריינטים כגון חנקן, זרחן ואשלגן, והן על מיקרו-נוטריינטים כגון ברזל, מנגן, אבץ ומגנזיום.

מכיוון שתופעת חסימת החומרים המזינים מתבטאת לעתים קרובות כחסר, מגדלים רבים מגיבים בטעות על ידי הגברת ריכוז הדשן. דבר זה עלול ליצור לחץ נוסף באזור השורשים ולהפחית עוד יותר את ספיגת החומרים המזינים. התוצאה היא לרוב מעגל של הגדלת כמות הדשן המושקעת, מבלי לטפל בבעיה הבסיסית.

המטרה לא צריכה להיות רק אספקת חומרים מזינים לאזור השורשים. המטרה היא ליצור תנאים באזור השורשים שיאפשרו לצמח לספוג ולנצל את החומרים המזינים הללו באופן עקבי.

זמינות חומרים מזינים לעומת ספיגת חומרים מזינים

נוכחותו של חומר מזין באזור השורשים אינה מבטיחה שהצמח יוכל לספוג אותו ביעילות.

זמינות חומרים מזינים מתייחסת לשאלה האם יסוד מסוים קיים בצורה שהצמח יכול, באופן פוטנציאלי, לנצל. ספיגת חומרים מזינים תלויה בבריאות השורשים, בתנועת המים, בזמינות החמצן, בלחץ האוסמוטי ובתנאי אזור השורשים בכללותו.

תסריטים רבים של חסימת חומרים מזינים אינם נגרמים כתוצאה מהיעלמותם של חומרים מזינים מאזור השורשים. במקום זאת, יכולתו של הצמח לספוג חומרים מזינים אלה פחתה עקב תנאים בלתי מיטביים באזור השורשים.

יש לקחת בחשבון מצע המכיל רמות סידן מספיקות. אם תנאי אזור השורשים הופכים למלוחים יתר על המידה, ספיגת המים מאטה ותנועת הסידן בתוך הצמח פוחתת. התוצאה עשויה להיראות זהה למחסור בסידן, למרות נוכחותו בכמות מספקת.

באופן דומה, צמח הגדל באזור שורשים שבו רמות האשלגן גבוהות עלול להפגין תסמיני מחסור במגנזיום, מכיוון שהאשלגן והמגנזיום מתחרים על מסלולי הספיגה.

בשני התרחישים, החומר המזין זמין, אך הספיגה שלו נפגעה.

הבנת ההבחנה הזו מסייעת למגדלים להתמקד בשיקום תפקוד אזור השורשים, במקום להסתפק בהוספת דשן בלבד.

מקרים רבים של חסימת חומרים מזינים הם, בסופו של דבר, בעיות בספיגת חומרים מזינים ולא בעיות בזמינותם. זו הסיבה שתיקון אזור השורשים מביא לעתים קרובות לתוצאות טובות יותר מאשר הגדלת ריכוזי הדשן בלבד.

סימנים ותסמינים של חסימת חומרים מזינים

חסימת חומרים מזינים נראית לעתים קרובות זהה למחסור בחומרים מזינים.

התסמינים הנפוצים כוללים:

• כלורוזיס בין-ורידי (הצהבה בין ורידי העלה)
• צמיחה חדשה חיוורת
• כתמים חומים על העלים
• כוויה בקצה העלה
• עלים מקומטים או מכופפים
• צמיחה איטית
• ירידה בחיוניות
• התפתחות לקויה של הפרחים
• צריכת מים מופחתת
• תגובות פריחה מאוחרות

תסמינים נפוצים לפי חומר מזין

חנקן

• העלים הוותיקים מצהיבים החל מתחתית הצמח כלפי מעלה
• מראה חיוור באופן כללי
• קצב צמיחה מופחת

מגנזיום

• כלורוזיס בין-ורידית בעלים בוגרים
• ורידים ירוקים עם רקמה צהובה ביניהם

ברזל

• הצהבה של הצמיחה החדשה בעוד שהעלים הוותיקים נשארים ירוקים

סידן

• כתמים חומים על הצמיחה החדשה
• עלים מעוותים או מעוקלים

זרחן

• עלווה בצבע ירוק כהה
• גבעולים סגולים או החלק התחתון של העלים
• התפתחות איטית

מדוע קשה לאבחן מחסור בחומרים מזינים

אחד האתגרים באבחון "חסימת חומרים מזינים" הוא שהסימפטומים דומים לעתים קרובות למחסורים במספר חומרים מזינים בו-זמנית.

מגדל עשוי להבחין בו-זמנית בכלורוזיס הדומה למחסור במגנזיום, בכתמים הדומים למחסור בסידן, בירידה בחיוניות ובצמיחה לקויה. לעתים קרובות הדבר מוביל לניסיונות לתקן מספר מחסורים בבת אחת.

כאשר מתגלים מספר מחסורים תזונתיים בו-זמנית, לרוב מדובר בבעיה מערכתית ולא בבעיה תזונתית. במצבים אלה, הערכת מצב אזור השורשים עשויה להיות חשובה יותר מאשר התמקדות בלעדית בתסמינים המופיעים על העלים.

אזור השורשים הוא המקום שבו מתבצעת ספיגת החומרים המזינים. כאשר תנאי אזור השורשים מתדרדרים, הדבר עלול להשפיע בו-זמנית על מספר מסלולי ספיגת חומרים מזינים.

זו הסיבה שפתרון תקלות מוצלח מתחיל לעתים קרובות מתחת לחופה. הבנה של המתרחש באזור השורשים מספקת מידע שימושי בהרבה מאשר זיהוי פשוט של העלים המראים תסמינים.

גורמים נפוצים לחסימת ספיגת חומרים מזינים בקנאביס

הצטברות מלח ועודף חומרים מזינים

אחת הסיבות הנפוצות ביותר לחסימת ספיגת חומרים מזינים היא הצטברות יתר של מלח באזור השורשים.

רמת EC גבוהה במצע אינה מובילה בהכרח לחסימת חומרים מזינים. למעשה, אסטרטגיות גידול מסחריות רבות פועלות בכוונה ברמות EC גבוהות במצע בחלקים מסוימים של מחזור הגידול, כדי להשפיע על התנהגות הצמחים ולעורר תגובות רבייה.

בעיות מתעוררות בדרך כלל כאשר רמת ה-EC הגבוהה במצע נשמרת לאורך תקופות ממושכות ללא הקלה, או כאשר רמת ה-EC הגבוהה במצע משולבת עם גורמי לחץ נוספים, כגון התייבשות פתאומית של הקרקע, חמצון לקוי באזור השורשים או שינויים סביבתיים מהירים.

עם עליית ה-EC במצע, הלחץ האוסמוטי סביב השורשים גובר. דבר זה מקשה על הצמח לספוג מים וחומרים מזינים, גם כאשר הם נמצאים בכמויות מספיקות.

ניהול רמת ה-EC במצע אינו נועד בעיקר למנוע ערכים גבוהים לחלוטין, אלא בעיקר למנוע תקופות ממושכות של לחץ יתר באזור השורשים.

עם הזמן, חשיפה ממושכת ל-EC גבוה במצע עלולה להגביר את הלחץ על הצמחים ולתרום להופעת תסמינים הדומים למחסור, גם כאשר ריכוזי החומרים המזינים נותרים מספקים.

מגדלים רבים מתמקדים בעיקר ב-EC של תמיסת ההזנה, תוך שהם מקדישים תשומת לב מועטה ל-EC של המצע. עם זאת, לעתים קרובות ה-EC של המצע מהווה אינדיקטור טוב יותר לתנאים שבהם השורשים נמצאים בפועל.

ניקוז לקוי ותנאי אזור השורשים

שורשים בריאים זקוקים הן למים והן לחמצן.

אדמה דחוסה וניקוז לקוי עלולים להפחית את זמינות החמצן סביב השורשים ולהאט את ספיגת החומרים המזינים. אזורי שורשים רוויים במים עלולים לפגוע בתפקוד השורשים ולהפחית את יכולתו של הצמח לספוג חומרים מזינים ביעילות.

ניקוז לקוי מאפשר גם הצטברות מלחים באזור השורשים, מה שמגביר את הסיכוי לחסימת חומרים מזינים.

בריאות השורשים היא אחד ההיבטים המוזנחים ביותר בניהול החומרים המזינים. תמיסת חומרים מזינים מאוזנת באופן מושלם אינה יכולה לפצות על מערכת שורשים שאינה מתפקדת כראוי.

אנטגוניזם תזונתי

חומרים מזינים מסוימים מתחרים זה בזה על הספיגה.

עודף אשלגן עלול להפחית את ספיגת הסידן והמגנזיום. רמות סידן גבוהות עלולות להפחית את ספיגת המגנזיום. עודף זרחן עלול לפגוע בזמינותם של מיקרו-נוטריינטים.

אפילו כאשר החומרים המזינים נמצאים בכמויות מספיקות, חוסר איזון עלול לגרום לתסמיני מחסור.

מסיבה זו, ניהול חומרים מזינים קשור לעתים קרובות יותר לאיזון מאשר לכמות.

סוגיות הקשורות לאיכות המים

מקור המים עשוי לתרום באופן משמעותי לחסימת חומרים מזינים.

מים קשים מכילים פחמתי סידן ומגנזיום, העלולים להצטבר לאורך זמן ולשנות את ההרכב הכימי של אזור השורשים. רמות גבוהות של ביקרבונט עלולות להקשות על שמירת תנאים יציבים באזור השורשים ולתרום לחוסר איזון בחומרים המזינים.

בעיות באיכות המים מתפתחות לרוב בהדרגה, וייתכן שלא יתגלו עד שיתחילו להופיע סימפטומים בכל שטח הגידול.

בדיקות מים סדירות יכולות לסייע בזיהוי בעיות פוטנציאליות בטרם ישפיעו על תפוקת היבול.

יציבות ה-pH וזמינות החומרים המזינים

לעתים קרובות מדברים על ה-pH כגורם העיקרי לחסימת חומרים מזינים, אך הקשר בין השניים מורכב יותר מכפי שמבינים מגדלים רבים.

בניסויי גידול מבוקרים שנערכו במתקן המחקר והפיתוח של "אתנה", שבהם הושווה ספיגת החומרים המזינים ב-pH 4.8 וב-pH 5.8, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בביצועי הצמחים, בתצפיות הוויזואליות או בתוצאות ניתוח הרקמות. ממצאים אלה מצביעים על כך שצמחי קנאביס יכולים לספוג חומרים מזינים ביעילות בטווח pH רחב יותר מזה המצוין בטבלאות הזמינות המסורתיות של חומרים מזינים, בתנאי שתנאי אזור השורשים נשארים יציבים. אף ש-pH נותר מרכיב חשוב בניהול החומרים המזינים, התוצאות מצביעות על כך שתנודות מהירות ב-pH עשויות להשפיע יותר על ספיגת החומרים המזינים מאשר שמירה על pH יציב הנמצא מעט מחוץ לטווח היעד המקובל.

עבור מגדלים המשתמשים בקו המוצרים Athena Pro, ממצאים אלה תומכים בגישה מעשית לניהול רמת ה-pH, המעדיפה יציבות על פני השאיפה לערך מדויק.

מוצר מסדרת Pro Line

לוח הזמנים של "Pro Line Feed"

ראוי לציין כי תצפיות אלו ישימות^בעיקר למערכות גידול המבוססות על מצע, כגון קוקוס וצמר סלעים. מערכות אחרות, ובפרט גידול במים עמוקים במחזור סגור (RDWC) ומערכות הידרופוניות דומות, עשויות להיות תלויות יותר בשמירה על רמת ה-pH בטווח מצומצם יותר.

הדאגה העיקרית בכל מערכות הגידול היא שינוי מהיר ברמת ה-pH.

כאשר רמת ה-pH באזור השורשים משתנה במהירות או מתנודדת בתדירות גבוהה, זמינות החומרים המזינים הופכת לבלתי עקבית, ולשורשים נותר פחות זמן להסתגל. שינויים פתאומיים אלה עלולים להפחית את יעילות ספיגת החומרים המזינים ולגרום לתסמינים הדומים למחסור בחומרים מזינים, אף על פי שהחומרים המזינים אכן נמצאים באזור השורשים.

מגדלים יוצרים לעתים קרובות חוסר יציבות מיותר על ידי ביצוע התאמות תדירות של רמת ה-pH בתגובה לתנודות קלות. מעקב אחר מגמות ארוכות טווח, במקום להגיב לשינויים יומיומיים קלים, יכול לסייע בשמירה על סביבה יציבה יותר באזור השורשים.

עבור מרבית המגדלים המשתמשים בקוקוס או בצמר סלעים, שמירה על תנאים יציבים באזור השורשים חשובה יותר מאשר השאיפה לערך pH מדויק מדי יום.

‍

כיצד לאבחן מחסור בחומרים מזינים

לפני שתבצעו תיקונים כלשהם, יש לקבוע האם הבעיה נובעת אכן ממחסור בחומרים מזינים או שמא מדובר בבעיה באזור השורשים.

הטעות הנפוצה ביותר שמגדלים עושים היא להגיב לחסימת ספיגת חומרים מזינים על ידי הגברת ריכוז החומרים המזינים, לפני שהם מבינים מה מגביל את ספיגתם.

שלב 1: בדיקת רמת ה-pH באזור השורשים

במידת האפשר, יש למדוד את רמת החומציות של מי ההשקיה, תמיסת המאגר והמצע.

התמקדו בזיהוי מגמות ותנודות משמעותיות, במקום לרדוף אחרי שינויים קלים.

אם רמת ה-pH הייתה יציבה יחסית, לרוב כדאי לבחון גורמים אחרים באזור השורשים לפני שמניחים שרמת ה-pH היא הגורם העיקרי לבעיה.

שלב 2: השוואת ה-EC של הנוזל הנכנס ושל המצע

יש למדוד את ה-EC של המזון ואת ה-EC של המצע.

אם רמת ה-EC של המצע גבוהה באופן משמעותי מרמת ה-EC של התזונה, סביר להניח שהצטברות מלחים תורמת לבעיה.

רמת EC גבוהה במצע כשלעצמה עשויה שלא לגרום לבעיות באופן מיידי, אך חשיפה ממושכת ל-EC גבוה מגבירה את הלחץ האוסמוטי ועלולה להפחית את יעילות ספיגת החומרים המזינים.

שלב 3: הערכת תסמיני הצמח

השוו את התסמינים החזותיים לדפוסי מחסור ידועים.

מחסורים מרובים המופיעים בו-זמנית מצביעים לרוב על בעיה באזור השורשים ולא על מחסור בחומר מזין.

ככל שנראה כי יש מחסור במספר רב יותר של חומרים מזינים בו-זמנית, כך גדל הסיכוי שהספיגה נפגעה.

שלב 4: הערכת שיטות ההשקיה

ביקורת:

• אסטרטגיית "דרייבק"
• תדירות ההשקיה
• מועדי ההשקיה
• רמות הלחות במצע
• מגמות ה-EC במצע
• שינויים אחרונים בניהול ההשקיה

אסטרטגיית ההשקיה משפיעה באופן ישיר על ההרכב הכימי של אזור השורשים. שינויים קלים בתדירות ההשקיה או בעוצמת התייבשות הצמח יכולים להשפיע באופן משמעותי על מוליכות החשמלית (EC) של המצע ועל ספיגת החומרים המזינים.

שלב 5: הערכת הלחץ באזור השורשים

חסימת חומרים מזינים נובעת לרוב משילוב של גורמי לחץ רבים המתרחשים בו-זמנית, ולא מכך שמדד בודד חורג מטווח היעד.

ביקורת:

• מגמות ה-EC במצע
• אחוזי "דרייבק"
• זמינות החמצן באזור השורשים
• איכות המים
• תנאי הסביבה
• שינויים אחרונים בתזונה

רמת EC גבוהה במצע בלבד עשויה להיות ניתנת לטיפול.

במקרים של "דראייבק" אגרסיבי בלבד, ייתכן שניתן להתמודד עם התופעה.

עם זאת, השילוב בין מוליכות חשמלית (EC) גבוהה של המצע לבין כתמים יבשים נרחבים מגביר לעתים קרובות את הלחץ האוסמוטי במידה מספקת כדי להפחית את ספיגת החומרים המזינים וליצור תסמינים הדומים למחסור.

שאלות שיש לשאול לפני ביצוע תיקונים

לפני שתשנו את תוכנית ההאכלה שלכם, שאלו את עצמכם:

• האם רמת ה-EC במצע הולכת ועולה?
• האם ה"דרייבקס" הפכו לתוקפניים יותר?
• האם תדירות ההשקיה השתנתה?
• האם רמת ה-EC במזון עלתה לאחרונה?
• האם רמת ה-pH הפכה לבלתי יציבה?
• האם חלה שינוי באיכות מי המקור?
• האם תנאי הסביבה הפכו למלחיצים יותר?

התשובות לשאלות אלו חושפות לעתים קרובות את הגורם הבסיסי לחסימת ספיגת החומרים המזינים, עוד בטרם נדרשים צעדים מתקנים משמעותיים.

כיצד לתקן חסימת חומרים מזינים בקנאביס

לפני נקיטת פעולות מתקנות, יש לזהות את הגורם הבסיסי לבעיה.

במקרה של רמת EC גבוהה במצע, ייתכן שיהיה נכון להפחית את מליחות אזור השורשים. אם חוסר היציבות ב-pH הוא הבעיה העיקרית, ייתכן שהשבת תנאים יציבים באזור השורשים תהיה חשובה יותר מהורדת ה-EC באופן אגרסיבי.

במקרים רבים, שיפור ניהול ההשקיה והפחתת הלחץ על אזור השורשים יכולים להחזיר את קצב ספיגת החומרים המזינים, מבלי שיידרשו שינויים דרמטיים בתוכנית ההזנה.

הפחתת עודף מלחים באזור השורשים

כאשר רמת המוליכות החשמלית (EC) הגבוהה של המצע היא הבעיה העיקרית, המטרה היא להפחית את ריכוז המלח סביב השורשים ולהשיב את ספיגת החומרים המזינים לרמה תקינה.

למערכות גידול בקרקע ובקוקוס:

1. הגדילו את נפח ההשקיה.
2. ליצור זרימה מספקת.
3. יש לעקוב אחר ה-EC של המצע לאורך כל התהליך.
4. יש להמשיך עד שרמת ה-EC של המצע תחזור לטווח שניתן לניהול.
5. יש לחזור לשגרת ההשקיה הרגילה ברגע שהתנאים יתייצבו.

המטרה אינה בהכרח להסיר את כל המלחים שהצטברו, אלא להחזיר את אזור השורשים לטווח התנאים התומך בקליטת חומרים מזינים בריאה.

נפח הנגר המתאים ישתנה בהתאם לסוג המצע ולגודל המיכל. עיין ב"אסטרטגיית ההשקיה המדויקת של אתנה" לקבלת הנחיות לקביעת יעדי נגר מתאימים למערך הספציפי שלך.

אסטרטגיית השקיה מדויקת

שיקום היציבות באזור השורשים

לאחר אירוע של הפחתת EC, יש לאפשר למצע לחזור לתנאי הפעלה רגילים לפני ביצוע התאמות נוספות.

מגדלים רבים נוטים להגזים בתיקון הבעיה על ידי ביצוע מספר שינויים בו-זמנית. דבר זה גורם לעיתים קרובות ללחץ נוסף ומקשה על זיהוי הגורם שהוביל לבעיה המקורית.

המטרה היא להשיב את היציבות לאזור השורשים, ולא לרדוף ללא הרף אחר ערכים במדידות.

להתחיל להאכיל שוב בזהירות

התחל בהשקיה עם ערך EC נמוך והגבר אותו בהדרגה ככל שהצמיחה החדשה משתפרת.

הימנעו מחזרה מיידית לכמות ההאכלה המרבית.

יש לעקוב אחר תגובת הצמחים ולהמתין עד שהיבול יתאושש לפני שמגדילים את רמות הפוריות.

מערכות הידרופוניות

במערכות הידרופוניות עם מחזור מים:

• יש לרוקן את המיכל ולהחליפו במידת הצורך
• בדוק את איכות המים
• הכינו מחדש את תמיסת החומרים המזינים
• יש לעקוב מדי יום אחר ערכי ה-pH וה-EC
• התמקדו בשמירה על עקביות

ניהול יציב של מאגרי המים הוא לרוב הדרך המהירה ביותר להתאוששות.

הימנעו מתיקון יתר

אחת הטעויות הנפוצות ביותר שמגדלים עושים היא להגיב לחסימת חומרים מזינים על ידי ביצוע מספר התאמות משמעותיות בבת אחת.

הגברת עוצמת ההזנה, שטיפה נמרצת, שינוי אסטרטגיית ההשקיה והתאמת רמת ה-pH בו-זמנית עלולים להקשות על זיהוי הגורם המקורי לבעיה.

במידת האפשר, בצעו שינויים מכוונים והעריכו את תגובת הצמחים לפני שתבצעו תיקונים נוספים.

לעתים קרובות, הלחץ באזור השורשים הוא הגורם האמיתי

מקרים רבים של חסימת חומרים מזינים הם, בסופו של דבר, תסמינים של לחץ יתר באזור השורשים, ולא בעיות בזמינות החומרים המזינים.

רמת מוליכות חשמלית (EC) גבוהה במצע, תופעות "dryback" חמורות, זמינות חמצן נמוכה, רמת pH לא יציבה, בעיות באיכות המים, אנטגוניזם בין חומרים מזינים ומתח סביבתי – כל אלה פוגעים ביכולת הצמח לספוג חומרים מזינים ביעילות.

מטרת ניהול החומרים המזינים אינה רק אספקת חומרים מזינים לאזור השורשים.

המטרה היא ליצור תנאים באזור השורשים שיאפשרו לצמח לספוג ולנצל את החומרים המזינים הללו באופן עקבי.

יש להתייחס ללחץ באזור השורשים באופן מצטבר. רמת מוליכות חשמלית (EC) גבוהה במצע, אזורים יבשים נרחבים, זמינות חמצן נמוכה, VPD גבוה, לחץ טמפרטורה ובעיות באיכות המים – כל אחד מהגורמים הללו ניתן לטיפול בנפרד. עם זאת, כאשר מספר גורמי לחץ מתרחשים בו-זמנית, יעילות ספיגת החומרים המזינים יורדת לעתים קרובות.

זו הסיבה ש"חסימת ספיגת חומרים מזינים" נגרמת לעיתים רחוקות על ידי גורם בודד. לרוב, היא תוצאה של שילוב בין מספר גורמי לחץ קטנים, היוצרים תנאים המגבילים את ספיגת החומרים המזינים.

מגדלים נוטים לעתים קרובות להתמקד בעיקר בחומרים המזינים המסופקים, תוך התעלמות מהתנאים הקובעים אם חומרים מזינים אלה אכן יכולים להיספג.

בעת איתור תקלות הקשורות לחסימת חומרים מזינים, הערכת הלחץ באזור השורשים היא לעתים קרובות בעלת ערך רב יותר מאשר הערכת ריכוז הדשן בלבד.

כיצד למנוע חסימת חומרים מזינים

שמירה על תנאים יציבים באזור השורשים

במקום לשאוף לערך pH מושלם, התמקדו בעקביות.

צמחים יכולים להסתגל למגוון תנאים כאשר השינויים מתרחשים בהדרגה. תנודות חדות עלולות לגרום לבעיות בספיגת חומרים מזינים הרבה יותר מאשר רמת pH יציבה הנמצאת מעט מחוץ לטווח היעד המקובל.

עקביות היא לעתים קרובות חשובה יותר משלמות.

אם תנודות מהירות ב-pH מהוות אתגר חוזר ונשנה, המוצר "Athena Balance" יכול לסייע בייצוב ה-pH באזור השורשים לאורך זמן. המוצר "Balance" פותח כדי למתן את תנודות ה-pH ולהפחית את תדירות התנודות הגדולות, ובכך להקל על שמירת תנאים עקביים באזור השורשים התומכים בקליטת חומרים מזינים בריאה.‍

Athena Pro Balance

יש לבדוק את רמת ה-EC של מצע הגידול באופן קבוע

ניטור שוטף של המצע מסייע בזיהוי בעיות מתהוות עוד בטרם יופיעו הסימפטומים.

רצועה:

• קלט EC
• מצע EC
• נפח ההשקיה
• תדירות ההשקיה
• אחוז ה-Dryback

הבנת המגמות במוליכות החשמלית (EC) של המצע מאפשרת למגדלים לבצע התאמות יזומות לפני שספיגת החומרים המזינים נפגעת.

הזנת רמות EC מתאימות

ניהול EC נועד להתאים את הפוריות לצורכי הצמח — ולא רק למקסם את הריכוז.

ערך EC גבוה יותר לא תמיד מעיד על ביצועים טובים יותר.

עודף חומרים מזינים מגביר את הסיכוי להצטברות מלחים, לאנטגוניזם בין חומרים מזינים ולמתח באזור השורשים. אמנם הקנאביס יכול לסבול רמות EC גבוהות במצע לתקופות קצרות, אך שמירה על רמת EC גבוהה מדי במצע לאורך זמן עלולה להפחית את יעילות ספיגת החומרים המזינים ולהגביר את המתח אצל הצמח.

ככל שהמלחים מצטברים באזור השורשים, הצמח מתקשה יותר לספוג מים וחומרים מזינים, מה שמגביר את הסיכון להופעת תסמיני חסימת חומרים מזינים, גם כאשר החומרים המזינים נמצאים בכמויות מספיקות.

יש להתייחס ליעדי EC גבוהים יותר כאל כלי ולא כאל מטרה. יש לקחת בחשבון תמיד את תגובת הצמח, את תנאי אזור השורשים ואת הגורמים הסביבתיים, לצד ריכוז החומרים המזינים.

במקרים רבים, המגדלים משיגים תוצאות טובות יותר על ידי שמירה על רמות EC מתונות במצע ועל ספיגת חומרים מזינים עקבית, מאשר על ידי השאיפה לערכי EC הגבוהים ביותר האפשריים.

על המגדלים להקדיש תשומת לב מיוחדת גם לקשר שבין ה-EC של המצע לבין אסטרטגיית ה-dryback.

רמת מוליכות חשמלית (EC) גבוהה במצע ו"יובש אחורי" אגרסיבי מהווים שניהם גורמי לחץ על הצמח. כאשר הם משולבים, גורמי הלחץ הללו עלולים להחמיר זה את זה. ככל שהמצע מתייבש, ריכוזי החומרים המזינים מתעצמים סביב השורשים, מה שמגביר את הלחץ האוסמוטי ומקשה על ספיגת המים.

מסיבה זו, כאשר רמת ה-EC במצע גבוהה, לעתים קרובות עדיף להפחית את עוצמת ה-dryback מאשר להפעיל את שני הלחצים בו-זמנית.

הפחתת תופעת ה"דרייבק" בתקופות שבהן רמת ה-EC של המצע גבוהה עשויה לסייע בשמירה על זמינות המים, בהפחתת הלחץ האוסמוטי ובקידום ספיגת חומרים מזינים עקבית יותר.

לעומת זאת, יובש גב גדול יותר נסבל בדרך כלל טוב יותר כאשר רמות ה-EC במצע מתונות ומליחות אזור השורשים נמצאת תחת שליטה.

כדי למנוע בעיות בטווח הארוך, יש להפחית מעת לעת את רמת ה-EC הגבוהה במצע באמצעות ניהול השקיה נאות, ניקוז מספק או החלפת מצע אסטרטגית לאורך מחזור הגידול.

מעקב אחר ה-EC הן של התמיסה הנכנסת והן של המצע מסייע להבטיח שרמות החומרים המזינים יישארו בטווח התומך בביצועי הצמחים, מבלי לגרום ללחץ מיותר.

ניהול השקיה מוצלח אינו מסתכם רק במקסום ה-EC או במקסום משך הזמן שבו הצמחים נשארים יבשים.

המטרה היא ליצור איזון בין פוריות הקרקע לבין לחץ המים, כך שהצמח ייתקל באתגר מספיק כדי לשפר את ביצועיו, מבלי ליצור תנאים באזור השורשים שיגבילו את ספיגת החומרים המזינים.

אסטרטגיית השקיה מדויקת

השתמש במקורות מים איכותיים

רמות גבוהות של ביקרבונטים ו-EC גבוה במי המקור עלולות לתרום לחסימת חומרים מזינים לאורך זמן.

במידת האפשר, השתמשו במים שעברו אוסמוזה הפוכה (RO) או קחו בחשבון את המינרלים שבמים המקוריים בתוכנית הפוריות שלכם.

בדיקות מים קבועות יכולות לסייע בזיהוי בעיות פוטנציאליות בטרם ישפיעו על תפוקת היבול.

[איכות המים לגידול קנאביס]

יש להקפיד על שיטות השקיה עקביות

תזמון השקיה עקבי, ניקוז מתאים ותקופות ייבוש התואמות את רמות ה-EC של המצע תורמים לשמירה על אזור שורשים יציב ומפחיתים את הסיכוי לחסימת חומרים מזינים.

שינויים באסטרטגיית ההשקיה צריכים להיות מכוונים ולהתבסס על התגובה שנצפתה בצמחים, ולא על יעדים שרירותיים.

אסטרטגיית השקיה מדויקת

תַקצִיר

תופעת "נעילת חומרים מזינים" בקנאביס מתרחשת כאשר חומרים מזינים נמצאים באזור השורשים, אך הצמח אינו יכול לנצל אותם ביעילות.

הגורמים הנפוצים ביותר כוללים הצטברות ממושכת של מלח, תחרות בין חומרים מזינים, תנאים ירודים באזור השורשים, בעיות באיכות המים ושינוי מהיר ברמת ה-pH.

אמנם ל-pH יש תפקיד חשוב בזמינות החומרים המזינים, אך לעתים קרובות היציבות חשובה יותר משמירה על ערך מסוים. צמחים יכולים להסתגל לטווח רחב של תנאי pH, כל עוד תנאים אלה נשארים קבועים. עם זאת, תנודות מהירות עלולות לשבש את ספיגת החומרים המזינים ולגרום לתסמינים הדומים למחסור בחומרים מזינים.

רמת EC גבוהה במצע יכולה גם היא לתרום לחסימת חומרים מזינים, במיוחד בשילוב עם התייבשות חמורה של השכבה העליונה, המגדילה את הלחץ האוסמוטי סביב השורשים.

ניהול משולב של רמות הפריון ושל אסטרטגיית ההשקיה הוא חיוני לשמירה על ספיגה תקינה של חומרים מזינים.

אסטרטגיית המניעה הטובה ביותר היא פשוטה: יש לשמור על תנאים יציבים באזור השורשים, לעקוב באופן קבוע אחר רמת ה-EC במצע, לנהל את ההשקיה כראוי ולהימנע משינויים פתאומיים המאלצים את הצמח להסתגל ללא הרף.

בסופו של דבר, חסימת חומרים מזינים היא לעתים נדירות רק בעיה של חומרים מזינים. לרוב, מדובר בבעיה של ניהול אזור השורשים. על ידי התמקדות בקליטת החומרים המזינים ולא רק בריכוזם, המגדלים יכולים לאבחן בעיות בצורה מדויקת יותר, לקבל החלטות נבונות יותר ולשמור על יבולים בריאים ופרודוקטיביים יותר לאורך כל מחזור הגידול.

‍